גיניקולוגיה ומיילדות

בדיקות במהלך ההיריון

לפני ההיריון או במהלך השליש הראשון

סוג הבדיקה: סקר גנטי עפ"י מוצא בני הזוג.

מקום ביצוע: מכונים גנטיים פרטים 08-6278151

פרטים נוספים: לא כלולות בסל הכללי הסדרים לביטוחים המשלימים

בתחילת הריון

סוג הבדיקה: בדיקות שגרה: ספירת דם, סוג דם, סוכר בצום, VDRL שתן לכללית + תרבית

מקום ביצוע: מרפאות קופ"ח

פרטים נוספים: עם הפניית רופא נשים או משפחה

שבוע 6-12

סוג הבדיקה: אולטרא סאונד, בדיקת דופק, גיל היריון, מיקום ומספר עוברים

מקום ביצוע: רופא נשים מטפל

פרטים נוספים: כלול בסל השירותים

שבוע 10-12

סוג הבדיקה: CVS , בדיקת סיסי שליה

מקום ביצוע: בתי חולים

פרטים נוספים: בדיקה חודרנית כלולה בסל למקרים מיוחדים ומעל גיל 35

שבוע 11-13

סוג הבדיקה: בדיקת US לשקיפות עורפית + בדיקת דם PAPA-A

מקום ביצוע: רופא נשים מומחה מכונים גנטיים פרטים 08-6278151

פרטים נוספים: בסל לתאומים בלבד. הסדרים לביטוחים המשלימים

שבוע 14-17

סוג הבדיקה: אולטרא סאונד , סקירת מערכות מוקדמת

מקום ביצוע: רופא נשים מומחה פרטים 08-6278151

פרטים נוספים: לא כלול בסל הכללי. הסדרים לביטוחים המשלימים

שבוע 16-18

סוג הבדיקה: סקר ביוכימי: תבחין משולש, תבחין מרובע, סיכון משוקלל (עם תוצאת שקיפות עורפית)

מקום ביצוע: מכונים גנטיים פרטים 08-6278151

פרטים נוספים: הסדרים לביטוחים המשלימים

שבוע 17-21

סוג הבדיקה: בדיקת מי שפיר

מקום ביצוע: בתי חולים מכונים פרטיים

פרטים נוספים: מומלץ לבעלות סיכון בלבד. בסל לבעלות סיכון לפי בדיקות הסקר או מעל גיל 35

שבוע 21-26

סוג הבדיקה: אולטרא סאונד, סקירת מערכות מאוחרת

מקום ביצוע: רופא נשים מומחה פרטים 08-6278151

פרטים נוספים: לא כלול בסל הכללי. סקירה בסיסית בקופ"ח. הסדרים לביטוחים המשלימים

שבוע 26-28

סוג הבדיקה: בדיקת דם, איתור סוכרת, ספירת דם ונוגדני RH

מקום ביצוע: במרפאות קופות החולים

פרטים נוספים: כלול בסל

שבוע 30-32

סוג הבדיקה: אולטרא סאונד

פרטים נוספים: מעקב גדילה

שבוע 34-36

סוג הבדיקה: אולטרא סאונד

פרטים נוספים: מעקב גדילה

שבוע 40-42

סוג הבדיקה: מעקב היריון עודף

פרטים נוספים: עפ"י הנחיות הרופא המטפל.

הכנה לניתוח והפסקת הריון

רשימת בדיקות כהכנה לניתוח אלקטיבי

  • ספירת דם
  • סוג דם
  • תפקודי קרישה (PT ו- PTT)
  • ECG
  • צילום חזה
  • הפסקת אספירין (מיקרופירין) כ- 10 ימים לפני המועד המתוכנן
  • ביצוע חוקן (FLEET ENEMA) – בניתוחים של תיקון דפנות הנרתיק וניתוחים בטניים – יממה לפני המועד המתוכנן
  • ביצוע אורודינמיקה – לפני ניתוחים של תיקון דליפת שתן

שבוע לפני מועד הניתוח, יש לתאם טלפונית פגישה עם אחת ממרפאות ההרדמה של "אסותא" בבאר שבע, אשקלון, ראשון לציון או תל אביב.

נא להצטייד בתוצאות של כל הבדיקות הנ"ל, הן במרפאה הטרום ניתוחית והן ביום הניתוח.בטניים – יממה לפני המועד המתוכנן

ביצוע אורודינמיקה – לפני ניתוחים של תיקון דליפת שתן

הכנה להפסקת היריון באישור הוועדה או בשל הפלה טבעית

  • צום מוחלט לפחות 8 שעות לפני ביצוע הפעולה (כולל שתייה ולעיסת מסטיק)
  • להחדיר לנרתיק 2 טבליות ציטוטק 4 שעות לפני המועד המתוכנן
  • להצטייד בתוצאות ספירת דם וסוג דם
  • לבעלות RH שלילי – להגיע עם זריקת אנטיD (מרשם יירשם על ידי הרופא לפני כן). את הזריקה יש לשמור בקירור מרגע הקנייה ועד ההגעה לחדר הניתוח.
  • לתאם תור לביקורת במרפאה שבוע עד 10 ימים מביצוע הפעולה. יש להימנע מיחסי מין עד אז.
  • במידה שהפסקת ההיריון מתבצעת במוסד אחר מאשר המוסד בו התקיימה הוועדה, יש להצטייד בטופס הוועדה.


לאחר הפעולה, יש לצפות לדימום וסתי במשך מספר ימים, המלווה במעט כאבים. בכל מקרה של חריגה ניתן ליצור איתי קשר בנייד, כולל SMS במידה שאינני זמין.

גילוי תסמונת דאון

בדיקות סינון לגילוי תסמונת דאון

בדיקות לאיתור הריונות בסיכון גבוה לתסמונת דאון מורכבות מבדיקות דם ואולטרה-סאונד, מבוצעות בשלבים השונים של ההיריון.

הבדיקות הינן בדיקות סקר, שמצליחות לחשב אחוזי סיכון להולדת תינוק הלוקה בתסמונת דאון.

הסיכון מחושב לפי גיל האם, שלב ההיריון וכמובן תוצאות הבדיקה.

סיכון גבוה להיריון עם תסמונת דאון עומד בישראל על יחס של 1:380, כלומר על 0.25%, כאשר בערך 5 נשים מכל 100 מקבלות תוצאות שמצריכות המשך בירור.

במצב כזה, האישה מופנית לייעוץ גנטי, שבו תיבחן מידת ההצדקה לביצוע בדיקה פולשנית.

במצב שבו ההיריון מתגלה בסיכון גבוה לתסמונת דאון, מוצעות לאישה בדיקות אבחנתיות – סיסי שליה או דיקור מי שפיר, המאפשרות לאבחן האם העובר סובל מתסמונת דאון.

החיסרון של בדיקות האבחנה נובע מכך שהן פולשניות. השילוב בין בדיקות הסקר לבדיקות האבחנתיות מאפשר להקטין את מספרן של הבדיקות הפולשניות.

חלק גדול מהבדיקות כלול בסל הבריאות, ואחרות תלויות בסוגי הביטוחים המשלימים והפרטיים שיש לאישה.

יש לפנות לקופת החולים ולחברת הביטוח הפרטית כדי לקבל מידע מדויק על מימון.

NIPT - בדיקת DNA עוברי

NIPT (ראשי תיבות: Non Invasive Prenatal Test) היא בדיקה לא פולשנית, שמטרתה לאתר מומים כרומוזומליים בעובר, לרבות בחינה בהפרעות בכרומוזומי המין.

הבדיקה מצטיינת ברמת דיוק גבוהה באשר לזיהוי תסמונת דאון, עם זאת, בהתייחס לתסמונות נדירות יותר, מידת הדיוק אינה ברורה.

יתרונה הגדול של בדיקה זו נעוץ בכך שאיננה פולשנית, ומתבססת על בדיקת דם רגילה של האם, שאותה ניתן לבצע החל משבוע 10 להיריון.

במהלך ההיריון משתחרר DNA עוברי לדם האם. הבדיקה יכולה לזהות יחס נורמלי של DNA עוברי בדם האם, וגם חריגות ממנו.

למעשה, NIPT מצליחה לזהות למעלה מ- 99% ממקרים של תסמונת דאון, ולמרות הנתונים הללו, איננה נחשבת לאבחנתית.

כמו כן, הבדיקה לא מזהה מחלות גנטיות או תסמונות הנובעות ממוטציה בגנים בודדים.

במצב שבו נמצאה חריגה בתוצאות הבדיקה, האישה תקבל המלצה לעבור בדיקה פולשנית (סיסי שליה או דיקור מי שפיר).

המידע מבוסס על סקירה של יחידת האולטרסאונד תל השומר.

סימנים לבעיות כרומוזומליות

בבדיקות אולטרה סאונד יכולות להתגלות חריגות מסוימות מהנורמה, המכונות ממצאים סונוגרפיים.

ממצאים אלו יכולים לרמז על בעיות כרומוזומליות בעובר, ובמיוחד במצבים שיש כמה ממצאים כאלו.

להלן תוכלו לקבל מידע מקיף על ממצאים סונוגרפיים שונים בבדיקות אולטרה-סאונד בשלבים שונים של ההיריון.

דף הסבר לסימנים אולטרסונוגרפיים לבעיות כרומוזומליות

מהם סימנים אולטרסונוגרפיים? הסבר מקיף ניתן למצוא במאמר שלפניכם.
למאמר לחצו כאן.

מוקד אקוגני בלב ("Echogenic focus (''Golf ball

מוקד אקוגני בחלל החדר השמאלי של הלב הוא ממצא סונוגרפי, הנובע ממשקעי סידן בשריר הפפילרי או הכורדה טנדינה.

לממצא זה אין כל משמעות קלינית מבחינת תפקוד הלב ואינו קשור למומי לב, אם כי הוא עלול להצביע על בעיות כרומוזומליות. למידע נוסף, לחצו כאן.

ציסטות צוואריות CERVICAL CYSTS

ציסטות צוואריות הן הצטברויות נוזל קטנות הממוקמות בחלק הקדמי-צדדי של הצוואר ונגרמות עקב עיכוב בהבשלת המערכת הלימפתית הצווארית וחיבורה למערכת הוורידית בצוואר.

כאשר הממצאים הציסטיים הנ"ל מלווים בשקיפות עורפית 4 מ"מ או יותר ו/או בסימנים רכים או מבניים אחרים, מומלץ לפנות לייעוץ גנטי לבירור קריוטיפ וסקירה מורחבת בהריון. למידע נוסף לחצו כאן.

ציסטות בכורואיד פלקסוס CHOROID PLEXUS CYSTS

הכורואיד פלקסוס ((CP הוא אזור ספציפי במוח, הנמצא בתוך חדרי המוח ומייצר את הנוזל של המוח ועמוד השדרה .

(CSF הנוזל נוצר ע"י בלוטות הנמצאות בתוך ה – CP).

לעיתים, הבלוטות נחסמות והנוזל נאסף בתוך "ציסטות", אלה הציסטות בכורואיד פלקסוס (CPC).

כאשר נמצאת בסקירה ציסטה בכורואיד פלקסוס, יש לוודא שבוצעה סקירה מורחבת על מנת לשלול ממצאים סונוגרפיים נוספים.

כאשר ישנם ממצאים נוספים, יש המלצה לבצע דיקור מי שפיר לשלילת בעיה כרומוזומלית.

למידע נוסף לחצו כאן.

מעי אקוגני ECHOGENIC BOWEL

"ממצא" זה אינו מחלה אלא ממצא סונוגרפי, שעלול להצביע על בעיה מסוימת, למשל: דימום עוברי למי השפיר, סיסטיק פיברוזיס, זיהום עוברי, מומים במעיים, הפרעות בגדילה תוך רחמית ועוד. למידע נוסף לחצו כאן.

הרחבה קלה של אגני הכליה (הידרונפרוזיס – mild hydronephrosis)

הידרונפרוזיס, או הרחבת אגני כליה, מתייחס למצב שבו ישנה הצטברות של נוזל (שתן) בתוך הכליות.

הימצאות של נוזל באגן הכליה מעידה על כך שהכליה טרם התרוקנה ואינה בהכרח מעידה על נזק לכליות.

לרוב אין השפעה על העובר כאשר זהו הממצא היחידי הנצפה בבדיקת האולטרסאונד.

במידה והנוזל אינו נעלם עד ללידה, מומלץ להמשיך מעקב על ידי רופא ילדים על מנת לוודא שהכליות מתפקדות היטב.

כאשר בבדיקה מקיפה של העובר נצפים גם ממצאים נוספים מתעורר החשד להפרעה בכרומוזומים של העובר, ומומלץ לבצע בירור כרומוזומלי.

למידע נוסף לחצו כאן.

 
המידע מבוסס על סקירה של יחידת האולטרסאונד תל השומר.
Call Now Button